|
|
|
איך משחקים גו – חלק שישי
|
|
"בתוך קערה אחת היו אבני ניצ'י שחורות מקישיאו. בתוך האחרת, אבנים לבנות מצידפת נחל מייזקי... בוהקות ובאורח מיסתורי קרירות למגע בכל מזג אויר" |
|
סיום המשחק– המשחק מסתיים בהסכמת שני הצדדים. שחקן שמרגיש שאין מהלך שהוא יכול לעשות שישפר את מצבו מודיע שהוא מוותר על תורו (Pass). השחקן השני יכול להמשיך לשחק עוד תור והשחקן הראשון יכול לחזור לשחק או לותר על עוד תור. כאשר שני השחקנים מוותרים על תורם אחד אחרי השני המשחק מסתיים.
חישוב התוצאה וקביעת המנצח – לאחר ששני הצדדים מוותרים על תורם, מחושבת התוצאה. כל צד מקבל נקודות לפי כמות הצמתים שנמצאות בשליטתו+האבנים של היריב שהצליח ללכוד. המתמודד שלו יש יותר נקודות הוא המנצח.
כל צד סופר כמה צמתים נמצאים בשטח שמוקף ע"י הצבע שלהם (לא כולל את הצמתים אשר עליהן יש אבנים של אותו צד).
לאחר מכן בודקים, האם יש קבוצות שנמצאות על הלוח אבל הן בעצם מתות. האבנים של קבוצות אלה נחשבות שבויות של הצד היריב. השטח עליו הייתה הקבוצה המתה מחושב גם הוא כשטח שהוקף ע"י השחקן. חשוב לשים לב שהשטח עליו עומדות האבנים אינו מחושב במניין הנקודות לכן יש לשאוף להשתמש במינימום אבנים כדי לתפוס שטח.
לדוגמא:
|
סיום המשחק: שני הצדדים ויתרו על תורם ואפשר להתחיל לחשב את
הניקוד הקבוצה השחורה למעלה הקיפה 9 צמתים. הלבן הקיף בסה"כ 11 צמתים. |
|
הקבוצה השחורה למטה היא בעצם מתה. יש לה שתי דרגות חופש, אך
למעשה היא לכודה ע"י הלבן. לכן אפשר למנות את כל האבנים הללו כשבויות של
הלבן |
|
יש דרך נוחה יותר לחשב את הניקוד: לאחר סיום המשחק כל צד מניח את האבנים שלכד בתוך הטריטוריה של היריב ולאחר מכן מסדרים את האבנים בתוך השטח כך שישמרו על כמות הצמתים החופשיות, אך יהיה יותר נוח לספור. בצורה כזו, נשארים בסופו של דבר מספר שטחים מרובעים ונוחים יותר לספירה והיחס בין הצדדים נשמר. שיטה זו נראית מבלבלת בתחילה, אך היא מהירה הרבה יותר ומאוד אינטואיטיבית לאחר מספר משחקים.